הָאֵל הוּא אֶחָד. הוּא הָרִבּוֹן.

הוּא אֲשֶׁר צִוָּה עָלֵינוּ לֹא לְשַׁקֵּר, לֹא לְרַמּוֹת, לֹא לִגְנֹב אוֹ לַהֲרֹג.


רְצוֹנוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה מַעֲשֶׂה טוֹב אֶחָד בְּיוֹם. הוּא מַעֲשֶׂה טוֹב מְאוֹד, כַּאֲשֶׁר הוּא נַעֲשָׂה בַּסֵּתֶר.


מִלִּים סְפוּרוֹת אֵלּוּ נִצְחִיּוּת וְהֵן הַתַּבְנִית עֲבוּרֵנוּ אוֹהֲבֵי הָאֵל.


עַל הַנּוֹלָדִים וְהַיְּלוּדִים לְהָבִין וְלִשְׁמֹעַ אוֹתָן מִדֵּי יוֹם.


חוֹבַת כַּהֲנִי הַדָּת לְהֵאָחֵז בַּמִּלִּים הַנִּצְחִיּוֹת הַלָּלוּ.


הַדְּבֵקוּת בַּדִּבְּרוֹת הַנִּצְחִיּוֹת הַסְּפוּרוֹת עֲשׂוּיָה לִזְכּוֹת אוֹתָנוּ בְּחַסְדֵי הָאֵל.


I קֶטַע

הַנְּשָׁמָה קַיֶּמֶת בְּכֻלָּנוּ עוֹד מִלֵּדָה, דַּרְכָּהּ הָאֵל מְדַבֵּר אֵלֵינוּ.


הַנְּשָׁמָה בְּעֵת הַלֵּדָה הִיא "יְצִירָה בְּהִתְהַוּוּת" זְעִירָה. כְּכָל שֶׁאָנוּ מִתְבַּגְּרִים, נִשְׁמָתֵנוּ מַזְקִינָה אִתָּנוּ.


חָלַקְנוּ יוֹדְעִים בְּצוּרָה אַנְטוֹאִיטִיבִית מָתַי אֱלוֹהִים מְדַבֵּר אֵלֵינוּ דֶּרֶךְ נִשְׁמָתֵנוּ.


יֶדַע זֶה נַעֲבִיר מֵאִתָּנוּ אֶל יְלָדֵינוּ.


יְקִירֵנוּ מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ כְּשֶׁאָנוּ גְּדוֹלִים וּבוֹגְרִים שֶׁלּוֹמַר שְׁקָרִים זֶה רַע וְכִי רַמָּאוּת וּגְנֵבָה גְּרוּעִים אַף יוֹתֵר, וְאֵלּוּ הֵם חֻקֵּי הָאֵל שֶׁצִּוָּה לָנוּ מֹשֶׁה.


הוֹרָה הָאוֹהֵב אֶת הָאֵל מְלַמֵּד אֶת יְלָדָיו כְּבָר מִלֵּדָה אֶת מִלּוֹת הַתַּבְנִית הַסְּפוּרוֹת הַלָּלוּ. זֶהוּ "לֶחֶם חֻקָּה" שֶׁל נִשְׁמָתֵנוּ. רַק אִם נְקִיִּים אֶת  הַתַּבְנִית מִדֵּי יוֹם, נֵדַע תָּמִיד שֶׁאָנוּ אוֹהֲבִים אֶת הָאֵל.


לָאֵם נִתְּנוּ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים לְהִתְכּוֹנֵן לְהַגָּעַת הַיִּלּוֹד. בַּזְּמַן הַזֶּה הִיא לוֹמֶדֶת לֶאֱהֹב יֵשׁוּת שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִרְאוֹת, וּמֵרֶגַע הַלֵּדָה הִיא יוֹצֶרֶת קֶשֶׁר לְכָל הַחַיִּים עִם הָרַךְ הַנּוֹלָד.


לְתִשְׁעַת הֶחֳדָשִׁים לְצַד תַּהֲלִיכֵי הַהֵרָיוֹן עַצְמָם  תַּפְקִיד מֶרְכָּזִי בְּהִוָּצְרוּת נִשְׁמַת הַתִּינוֹק. הַאִם בּוֹחֶרֶת מִתּוֹךְ מוֹדָעוֹת לְכָךְ לְקַיֵּם כָּל יוֹם אֶת הַתַּבְנִית. הָאֵל יוֹדֵעַ וְהַיִּלּוֹד יוֹצֵא נִשְׂכָּר.


תִּשְׁעַת הֶחֳדָשִׁים מַשְׁרִישִׁים בְּנִשְׁמַת הַיִּלּוֹד אֶת אַהֲבַת הָאֵל שֶׁל הָאֵם.


עֲשׂוּיוֹת לַחֲלֹף כְּמֵאָה שָׁנָה עַד שֶׁהַתַּבְנִית תִּתְמַמֵּשׁ בִּמְלוֹאָהּ וְתַהֲפֹךְ לְמִנְהָג דָּתִי מְכֻבָּד. הַמְּחִיר שֶׁנִּשְׁלַם עַד אָז יִהְיֶה הַזְּמַן שֶׁיַּעֲבֹר עַד שֶׁאֲמִתּוֹת הַתַּבְנִית יַהַפְכוּ לְמוּבָנוֹת מֵאֲלֵיהֶן.


הָאֵל הוּא אֱלוֹהִים. הוּא הַכֹּל יָכוֹל וְהוּא נִמְצָא בַּכֹּל. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַמַּתָּנָה הַיְּקָרָה מִפָּז שֶׁהֶעֱנִיק לָנוּ הִיא רְצוֹנֵנוּ הַחָפְשִׁי. בְּאֶמְצָעוּת אַהֲבַת הָאֵל אָנוּ מְתַרְגְּלִים רָצוֹן חָפְשִׁי וּמְקַיְּמִים אֶת הַתַּבְנִית.


עָלֵינוּ לָבוֹא אֶל הָאֵל תָּמִיד רַק מִתּוֹךְ רָצוֹן חָפְשִׁי.


כֵּיצַד נוּכַל לְהַתְחִיל לְקַיֵּם מִנְהָגִים דָּתִיִּים כַּאֲשֶׁר הַדְּרָשׁוֹת שֶׁעוֹסְקוֹת בְּסִפּוּרִים אֲמִתִּיִּים עַל אֹפֶן קִיּוּם הַתַּבְנִית, חוֹשְׂפוֹת בְּפָנֵינוּ אֶת הַצְּבִיעוּת הָרַבָּה שֶׁבָּהּ נוֹהֶגֶת הַחֶבְרָה הַמּוֹדֶרְנִית בְּיָמֵינוּ, שֶׁמַּעֲרִימָה קְשָׁיִים בְּדַרְכֵּנוּ לְקִיּוּם הַתַּבְנִית?


הָרָצוֹן הַחָפְשִׁי, שֶׁנּוֹבֵעַ מִתּוֹךְ הַמַּנְגָּנוֹן הָאֱנוֹשִׁי לַחֲשֹׁב בְּצוּרָה חָפְשִׁית, אֵיתָן כִּבְרֵאשִׁית יָמֵינוּ. לִפְרָקִים נִסּוּ חֲבֵרוֹת וּמֶמְשָׁלוֹת לִגְזֹל אוֹתוֹ מֵאִתָּנוּ. בְּכָל פַּעַם שֶׁזֶּה קוֹרֶה הַתַּבְנִית נֶחֱרֶבֶת...


לִזְמַן מָה.


אַהֲבָתֵנוּ לֶאֱלֹהִים נִשְׁעֶנֶת עַל יְסוֹד הָרָצוֹן הַחָפְשִׁי. אָנוּ לוֹמְדִים אֶת הָאֲמִתּוֹת הַלָּלוּ וְהֵן נִשְׁאָרוֹת אִתָּנוּ לְכָל הַחַיִּים.


הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל אַהֲבַת הָאֵל הִיא קִיּוּם רְצוֹנוֹ. כָּל עוֹד אָנוּ מְקַיְּמִים אֶת הַתַּבְנִית אֵין זֶה מְשַׁנֶּה לְאֵיזוֹ דָּת אָנוּ מִשְׁתַּיְּכִים.


II קֶטַע

לְכָל הַדָּתוֹת בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם תְּכוּנָה אַחַת מְשֻׁתֶּפֶת – הַדּוּכָן.


הַדּוּכָן, בְּלִי קֶשֶׁר לַדָּת, מְשַׁמֵּשׁ גּוֹרֵם מְתַוֵּךְ בֵּין הָאֵל לָאָדָם.


כָּל הַדּוּכָנִים שֶׁבָּעוֹלָם; עֶשְׂרוֹת אֲלָפִים, כֻּלָּם מְשַׁמְּשִׁים "אֶבֶן דֶּרֶךְ" לְהַכָּרַת הָאֵל.



עַל כַּמָּה מֵהַדּוּכָנִים הָאֵלֶּה מְפִיצִים שִׂנְאָה וְרָצַח נֶגֶד חַפִּים מִפֶּשַׁע. לְמַעֲשֶׂה, מַטִּיפִים לְרֹעַ בְּחָסוּת הָאֵל.


יֵשׁ לַחְדֹּל בַּהֲפָצַת מִלּוֹת הַהֲסָתָה מֵעַל גַּבֵּי הַדּוּכָנִים.


כֻּלָּנוּ יַלְדֵי הָאֵל.


כַּאֲשֶׁר הַמַּאֲמִינִים יָבִינוּ שָׂרוּעַ מִסּוּג זֶה לֹא יָכוֹל אַף פַּעַם לִהְיוֹת מֶסֶר מֵהָאֵל, הָרֹעַ יֵאָלֵץ לְהִסְתַּלֵּק מֵהַדּוּכָנִים.


קַנָּאִים רַצְחָנִיִּים שֶׁמִּסְתַּתְּרִים מֵאֲחוֹרֵי הַדָּת וְדוֹגְלִים בְּרֶצַח קַיָּמִים מֵאָז וּמִתָּמִיד. שְׁמוֹת הָאִרְגּוּנִים שֶׁלָּהֶם מִשְׁתַּנִּים, אַךְ הֵם כֻּלָּם מִתְיַמְּרִים לְדַבֵּר בְּשֵׁם הָאֵל.


מִי שֶׁטּוֹעֵן שֶׁהוּא מְגֻבֶּה עַל יְדֵי הָאֵל אַךְ הוֹרֵג חַפִּים מִפֶּשַׁע אֵינוֹ אֶלָּא בַּרְבָּרִי. הֵם מֵאָז וּמֵעוֹלָם הָיוּ בַּרְבָּרִים.


עַל כֻּלָּנוּ – כּוֹלֵל הַתִּקְשֹׁרֶת וּמַנְהִיגֵי הַדָּת – לְכַנּוֹת אוֹתָם בַּרְבָּרִים וּלְהַמְשִׁיךְ לִקְרֹא לָהֶם בַּרְבָּרִים עַד שֶׁהֵם יוּקְעוּ מִתּוֹךְ הַחֶבְרָה, פִּשְׁעֵיהֶם יֵחָשְׂפוּ לְעֵינֵי כָּל וְהֵם יִשְׁפְּטוּ עַל רֶצַח חַפִּים מִפֶּשַׁע.


יְכָלְתָּם לְגַיֵּס מַאֲמִינִים חֲדָשִׁים תַּהֲפֹךְ לַקָּשֶׁה יוֹתֵר וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר גַּם לְבִלְתִּי אֶפְשָׁרִית.


הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁהֶעֱנִיק לָנוּ הָאֵל הוּא הָרָצוֹן הַחָפְשִׁי; הַיְּכֹלֶת שֶׁלָּנוּ לַחֲשֹׁב בְּעַצְמֵנוּ.


יֵשׁ מֶמְשָׁלוֹת וְדָתוֹת שֶׁמַּגְבִּילוֹת חֵלֶק מֵהָרָצוֹן הַחָפְשִׁי הַזֶּה. לֶאֱהֹב אֶת הָאֵל מִתּוֹךְ רָצוֹן חָפְשִׁי זוֹהִי אֶבֶן פִּנָּה לְחַיִּים טוֹבִים.